פסק-דין בתיק ב"ל 26402-04-11

זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 24.12.09 כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

עובדות המקרה

1.         התובעת הינה עובדת חטיבת משאבי אנוש בבנק מרכנתיל דיסקונט  (להלן - הבנק).

2.         ביום 24.12.09 השתתפה התובעת ביום גיבוש שנערך לעובדי הבנק בחוות אורן שבצפון.

3.         הפעילות כללה בין היתר רכיבה על סוסים. התובעת רכבה על אחד הסוסים, כאשר לפתע הסוס שהיה מאחוריה נשך את הסוס עליו רכבה. הסוס התחיל לדהור והעיף את התובעת ארצה.

4.         התובעת פונתה באמבולנס לבית חולים אסף הרופא שם אובחנה כמי שסובלת מפציעות רבות כמו גם שברים במרפק יד ימין וגב התחתון.

5.         התובעת פנתה אל הנתבע בתביעה לקבלת דמי פגיעה עקב פגיעתה בעבודה. ואולם תביעת התובעת נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 19.4.10 בנימוק שמדובר בפעילות חברתית שאורגנה ומומנה ע"י ועד העובדים ועל כן, אין מדובר בפעילות חברתית הנלווית לעבודה.

             מכאן התביעה שבפנינו.

המסגרת הנורמטיבית

6.         סעיף 79 לחוק קובע, כי תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת " תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד " אצל מעבידו או מטעמו".

על מנת שניתן יהא להכיר באירוע אשר התרחש שלא בשעות העבודה, או אירע לא תוך כדי ביצועה, כאירוע הבא בגדר המונח "תוך כדי עבודתו", יש צורך שהפעולה הנעשית באותו זמן או המצב בו נתון העובד באותו זמן, יהיו נלווים במידה סבירה לעבודה (ר' דב"ע לב/0-166 עזריה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 197).

7.         בפסק דינו של ביה"ד הארצי בעניין אילוז הנחה בית הדין כיצד יש לבחון אירוע המתרחש מחוץ למסגרת עבודת העובד אם נכנס הוא בגדר תאונת עבודה המוכרת, ובית הדין קובע מבחן דו שלבי:

" בשלב הראשון תבחן מהותו של האירוע כפעולה נילוות לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש בהקשר למפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד באירוע...

זיקתו של האירוע לעבודה ומידת "העניין" שמגלה בו המעביד - בין אם מדובר בפעולות ספורט, או השתלמות או בנופש - אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעידות על "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה.

בשלב השני , לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נילוות" לעבודה (להלן "האירוע המוכר") תבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע בתאונה, ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר - אלה יקבעו על פי מבחן הסבירות ולאחר מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר" (עב"ל 91/99 אלברט אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי,  ניתן ביום 17.1.02).

בהמשך מתייחס ביה"ד הארצי באופן מיוחד לאירועי נופש וגיבוש חברתי כ"פעולה נלווית" לעבודה, בקובעו:

"לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה, אלא צריך שתשמר הזיקה שבין האירוע למפעל. סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע כאירוע נופש ובתרומתו של אירוע הנופש ככזה לחיי העבודה במפעל. לשם כך, תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל. בהקשר זה, לא מן הנמנע כי יעבור קו חוצץ בין אירוע אותו יוזם ומארגן המעביד ואשר לו הוא אחראי, לבין אירוע שהיוזם אותו והנושא בעול הוא ועד העובדים, בין בעצמו ובין בשיתוף עם העובדים, או עם המעביד. בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו.

משעברנו את השלב הראשון, של הכרה באירוע הנופש, או הגיבוש החברתי, כ"פעולה נלווית" לעבודה, נעבור לשלב השני והוא בחינת הקשר, או הזיקה, שבין הפעילות במהלכה נפגע העובד בתאונה, לבין האירוע המוכר על רקע מארג הפעילויות שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע. בהקשר זה, אציין, כי אינני רואה נפקא מינא אם התאונה לעובד נגרמה במהלך פעילות קבוצתית, אינדיבידואלית, או משפחתית, כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר.  לא כן הדבר, במקרה בו העובד פרש מן הכלל ו"עשה תכנית לעצמו", או מקום בו ניתן להצביע על ניתוק הקשר, או הזיקה, בין הפעילות בה היה העובד מעורב בעת התאונה, לבין האירוע המוכר".

באותו מקרה, נקבע כי אירוע הרווחה הינו בגדר פעולה נלוות לעבודה, שכן כל כולו מראשיתו ועד סופו היה פרי יוזמתו של המעביד; האירוע התקיים בסוף שבוע וביום א' שנזקף על חשבון ימי חופשה; מומן באופן בלעדי על ידי המעביד; התוכנית הייתה פרי יוזמה בלעדית של המעביד.